פריצת דיסק גורמת לפגיעות אורטופדיות של הגבלות תנועה, וברוב המקרים גם לפגיעות נוירולוגיות במערכת העיצבית כגון נימול, חוסר תחושה, חולשת שרירים ועוד.
מדובר בפציעה עקב מאמץ מוגבר שמופעל על הגב והחוליות. בין החוליות בגב ובצוואר מצויים דיסקים, שתפקידם בין היתר לבלום זעזועים. כאשר הלחץ המופעל על הדיסק הוא כבד, הדיסק ניקרע, והנוזל שבתוכו יוצר לחץ על העצבים. קיימים שלבי ביניים של בלט דיסק, ובקע דיסק כאשר פריצת הדיסק הינה המצב החמור ביותר.
פריצת דיסק צווארי באה לביטוי בכאבי צוואר חזקים, ולעיתים גם בתחושת נימול עד לאצבעות הידיים. הטיפול כולל תרופות, משככי כאבים, מנוחה, פיזיותרפיה, מגיני צוואר ולעיתים אף יש צורך בניתוח.
יש כאלו הפונים במקביל לטיפול הרפואי לטיפול אלטרנטיבי בפריצת דיסק צווארי על מנת להדל משמעותית על הכאב ולשפר את איכות החיים עקב הפגיעה.
פריצת דיסק צווארי עלולה להתרחש בשל הרמת משאות כבדים מעבר לכתף ולשכמות, או בגלל תנועה חדה, כתוצאה מנפילה או חבלה מחפץ, וכן בשל תנאי עבודה. המחלה פורצת בדרך כלל במהלך העבודה בגלל מאמץ, או חזרה של פעולות מסויימות.
ביטוח לאומי – זכויות ללוקים בפריצת דיסק
פריצת דיסק יכולה להתרחש במהלך העבודה, בדרך אליה או בחזרה ממנה. הזכויות שמוענקות לנפגעים נועדו להבטיח את יכולת קיום העובדים שנפגעו, ואת עתידם של העובדים הנכים שניזוקו בעבודתם. הביטוח הלאומי מכסה תאונות שהתרחשו במקום העבודה באמצעות הטבות כספיות, הנחות במיסים ובאגרות.
דמי פגיעה
כדי שהביטוח הלאומי יכיר בפריצת הדיסק כתאונת עבודה, יש לדווח מיד למעסיק וגם למוסד, ולהגיש תביעה בתוך 12 חודשים. את התביעה יש להגיש באמצעות טופס "תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה", לצרף מסמכים רפואיים, ולציין את זמן הפגיעה ומקום התרחשותה. כאשר יחליט פקיד התביעות שמדובר בתאונת עבודה – יהיה זכאי הנפגע לקבל תגמולים שמהווים כ- 75% משכרו בתקופת אי הכושר. כאשר מדובר בשכיר – דמי הפגיעה יהיו ממוצע של 3 חודשי עבודה לפני הפגיעה, ולגבי עצמאי יקבע השכר לפי מקדמות ביטוח לאומי. דמי הפגיעה משולמים במשך כ- 13 שבועות.
במקרה ש 3 חודשים לאחר הפגיעה התובע עדיין אינו יכול לשוב לעבודה, הוא יכול להגיש בקשה להכיר בו "כנכה נזקק" ל- חודש נוסף לאחר שיצרף תעודות אי כושר רפואיות.
אחוזי נכות
לאחר התקופות בהן קיבל התובע דמי פגיעה, וכאשר הפגיעה בגב או בצוואר מוכרת כתאונת עבודה, יכול התובע להגיש לענף נפגעי עבודה בביטוח לאומי "תביעה לקבלת דרגת נכות מעבודה". העובד יופנה לבדיקה של רופא תעסוקתי שיסכם את המלצותיו הרפואיות ויעביר אותן לועדה הרפואית של הביטוח הלאומי. זו תזמן את העובד, ותקבע את אחוזי הנכות שלו, ואת גובה הקצבה בהתאם לטבלאות המפורטות בתקנות (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), ולשכר לפני התאונה.
אחוזי הנכות בשל הפגיעה בעמוד השידרה נקבעים לפי הגבלת התנועה במקום שנפגע : גב, מותן צוואר. בפגיעת עמוד שידרה צווארי – כאשר מגבלת התנועה קלה ינתנו כ- 10% נכות, לפגיעה בינונית ינתנו כ- 20%, ולהגבלה קשה בצוואר ינתנו כ- 30% נכות. כתוצאה מפריצת הדיסק, יכולה להיגרם נכות תפקודית גם באזורים נוספים בגוף, וכן נכות נפשית.
נכות של פחות מ- 9% לא תזכה את התובע בזכויות נוספות מלבד דמי הפגיעה. נכות של 9%- 19% תאפשר לתובע לקבל מענק חד פעמי. אם תיקבע נכות מעבר ל- 20% יזכה התובע לקבל קיצבה חודשית קבועה. כאשר יגיע התובע לפנסיה, תשולם לו הקיצבה הגבוהה מבין הקצבאות – נכות או לחילופין זקנה. אם המצב הרפואי מחמיר, ניתן להגיש תביעה להחמרת מצב.
הטבות נוספות
מי שנקבעה לו נכות כתוצאה מהעבודה יקבל גם הטבות ממשרדים ממשלתיים. נכות של מעל 50% על פי פגיעה אחת, או נכות של 90% על פי מספר פגיעות, תזכה בהנחות במס רכישה. נכות מעל 75% תזכה בסיוע בשכר דירה או בהנחות במשכנתא. מעל ל- 90% נכות יתאפשר פטור מתשלומי מס הכנסה. כמו כן יינתנו הנחות בעיריות ובתחבורה הציבורית.
בית הדין לעבודה
אם הביטוח הלאומי דוחה את התביעה, ניתן לפנות לבית הדין לעבודה ולתבוע הכרה בפגיעה "כפגיעת עבודה".
הלכה משפטית חדשה בענין אחוזי נכות לפריצת דיסק
בפסק דין תקדימי שניתן במרץ 2011 החליט בג"ץ שיש לקבוע את הנכות בשל פריצת דיסק באופן מצטבר גם בתחום האורתופדי (הגבלת תנועה) וגם בתחום הנוירולוגי (פגיעה בעצבים, הפרעות תחושה, נימול וכו') . ההלכה החדשה מגדילה את הסיכויים לקבל קיצבת נכות מאחר, ועד אז ניתן היה לקבל אחוזי נכות בתחום אחד, האורטופדי או הניורולוגי – הגבוה מביניהם.
יש לציין כי פסק הדין התקדימי חל רטרואקטיבית, ומי שנפגע מפריצת דיסק, וקיבל פיצוי על אחת מהפגיעות (האורטופדית או הנוירולוגית), יכול להגיש בקשה להחמרת המצב.
