מחלת טרשת נפוצה, שפוגעת בכאחוז אחד מהאוכלוסייה הכללית, נחשבת למחלה קשה למדי. לפחות בחלק מהמקרים מופיעים אצל החולים סימפטומים קשים של נכות והידרדרות כללית בתפקוד.
לרוב, המחלה תוקפת בוגרים צעירים, כלומר אנשים במיטב שנותיהם. כאשר מצרפים לכך את העובדה שרבים מהחולים חווים ירידה מהותית בתפקוד, אז יש משמעות רבה לכך שלחולים שמורות זכויות מגוונות. זכויות אלה ניתנות בחלקן הגדול על ידי המוסד לביטוח לאומי. בנוסף, ישנן זכויות נוספות, רפואיות ואחרות, שמגיעות לחולים במחלה מטעם גופים נוספים.
המחלה ומאפייניה
לפני שנסקור חלק מהזכויות המוענקות בישראל לחולים בטרשת נפוצה נרחיב מעט אודות מאפייני המחלה. ראשית, חשוב לדעת שמדובר על מחלה אוטואימונית, כלומר כזו שבה מערכת החיסון מזהה בטעות חלק מתאי הגוף בתור גורמים מזיקים.
כאן, הזיהוי מתקשר למערכת העצבים המרכזית, דבר שמביא לפגיעה רב מערכתית ולעיתים בלתי הפיכה במערכות שונות בגוף. בין היתר עשויים לחוות החולים ירידה ביכולת הראיה, פגיעה בשיווי המשקל, קושי מתמשך ביכולת להפעיל שרירים שונים ועוד.
במקרים במסוימים החולים חווים דלדול קשה במסת השרירים, מה שמקשה עליהם לבצע פעולות שונות ולנהל שגרת חיים תקינה. בנוסף, יש החווים שינויים פסיכולוגיים ואפילו פסיכיאטריים. לאור כל היבטיה של המחלה, הטיפול המקובל כולל שילוב של פיזיותרפיה, טיפול נפשי ופסיכולוגי, ריפוי בעיסוק ותרופות.
זכויות החולה הכרוני
מאפייניה של המחלה כפי שהוזכרו לעיל מכלילים אותה בקטגוריה של המחלות הכרוניות. בקרב מרבית החולים לא צפוי ריפוי מלא מהמחלה ולכן עליהם לנהל את חייהם בצילה.
הממסד הרפואי מכיר בקושי המיוחד של החולה הכרוני ובצורך שלו לקבל טיפול מתמשך וארוך טווח. אי לכך, מקובל להעניק לחולה זכויות שונות כגון בטיפולי פיזיותרפיה ובמימון הוצאות נוספות עבור שירותי בריאות.
דוגמא לכך ניתן למצוא בכך שעבור חולים כרוניים, לרבות חולי טרשת נפוצה, ישנה תקרת תשלום עבור תרופות וטיפולים שונים במכונים של קופות החולים. לרוב, ההטבה ניתנת באופן אוטומטי, לאחר שהחולה מאובחן כחולה כרוני.
אבחון בביטוח לאומי
מעבר לזכויות החולה כחולה כרוני, על החולה בטרשת נפוצה לפתוח בתהליך למימוש זכויותיו מול הביטוח הלאומי. על מנת לקבל את זכויותיו יש להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי.
יש לצרף מסמכים מפורטים וחוות דעת אודות המצב הנוכחי ואודות טיפולים קודמים. על מנת שתתקבל החלטה, יזומן החולה להתייצב בפני וועדה רפואית.
הפגישה עם הוועדה הרפואית חשובה ביותר שכן במעמד זה יסקרו את מצבו ויבדקו האם הוא עומד בקריטריונים השונים שאותם קובע המוסד.
במידה ונמצא שהחולה סובל מליקויים חמורים וזאת על פי ספר התפקוד והליקויים המוכרים, יקבעו לחולה אחוזי נכות. כאשר אחוזי הנכות משמעותיים ונלווית אליהם פגיעה משמעותית ביכולת לעבוד, יהיה החולה זכאי לקצבת נכות כללית.
שיקום וסיוע
מלבד הזכות לקצבת נכות כללית ישנן זכויות נוספות שעשויות להגיע לחולי הטרשת הנפוצה, איש איש בהתאם למצבו. בין הזכויות הללו ניתן למצוא:
- גמלת ניידות – ניתנת בעיקר לנכים ולמוגבלים בתנועה. בין ההטבות נזכיר את קצבת הניידות לבעלי רכב, קצבת ניידות למחוסרי רכב, סיוע ברכישת אביזרים לרכב, סיוע בלימודי נהיגה ועוד.
- קצבת שירותים מיוחדים – כאן מדובר על סיוע עבור חולים שנזקקים לעזרה בתפקוד שניתנת על ידי אדם אחר. הקצבה הינה דיפרנציאלית, וניתנת לכל חולה על פי מצבו ועל פי יכולת התפקוד שלו.
- שיקום מקצועי – עבור חולים שרוצים ומסוגלים לעבוד אך אינם יכולים לעסוק במקצועם הקודם, ישנה אפשרות לקבל סיוע גם בתחום השיקום המקצועי.
- לפני סיום נציין שזכאי הביטוח הלאומי זכאים להטבות נוספות מתוקף הגדרתם כנכים. כאן מדובר על הטבות במיסים, בדיור, בתשלומי חשמל ועוד.
