פריצת דיסק הינה המינוח המקובל לתיאור לחץ מסיבי על חוליות הגב הגורם לנזק על ידי יציאה חיצונית של הדיסק המפעילה לחץ כבד על העצב החיצוני.
הגורמים המקובלים לפריצת הדיסק הינו שחיקה טבעית עקב גיל מאוחר או פציעה. כמו כן פריצה יכולה להיגרם עקב חשיפה מממושכת לתנאי סביבת עבודה לא בריאים וכן פעולות המערבות תנועות חדות וקשות לאורך הגב באופן תדיר.
כיום ניתן לאבחן את הפריצה על ידי זיהוי מיטיבי של התסמינים, בעיקר כאבי גב, כך שניתן לטפל במגוון רחב של סוגי טיפול: החל ממשככי כאבים ותרופות ועד התערבות ניתוחית במקרים מורכבים יותר. אל קבוצות הסיכון מקובל להכניס אנשים בעלי משקל עודף או סיבות שונות הגורמות למאמץ פיסי מעל ליכולת הגוף הרצויה.
פריצת דיסק ותחולתה כתאונת עבודה
במידה ואדם הסובל מפריצת דיסק שנגרמה לו עקב תנאי העבודה או תאונה שאירעה במהלך העבודה, ניתן להכיר בפגיעה בגב כ"תאונת עבודה", המזכה על פי החוק בגמלה קבועה של הביטוח הלאומי.
עם זאת, על הטוען זאת להוכיח קשר סיבתי מובהק בין התפרצות הבעיה האורתופדית לבין תנאי העבודה או האירוע הפוגע.
בפסיקה נקבע כי אין חובה הכרחית לתקופת אי כושר על מנת להכיר בתאונה כתאונה בעבודה עקב גורמים שונים כדוגמת מצב פתולוגי שלא מתגלה מייד כמו פריצת דיסק אלא מחמיר ופורץ בשלב מאוחר יותר.
על התובע להכרה כפגיעה בעבודה להשיג תימוכין הן לקשר הסיבתי והן לנזקו באמצעות ממצאים רפואיים רלוונטיים. כך למשל תאונת דרכים בדרך לעבודה שגרמה לפריצה או התנהגות ממושכת של תנאי נהיגה של נהג משאית-יכולים להוות משתנים רציניים בהוכחת גורמי הפגיעה.
במידה וסוגיה זו מגיעה לפתחה של בית המשפט במהלך התדיינות משפטית, יבחן השופט את תחולת הפריצה כתאונת עבודה, במידה ותענה על אחד מן הפרמטרים הקבועים בחוק ובפסיקה: במידה והפריצה הינה תולדה של אירוע פתאומי חד פעמי, במידה והפגיעה בגב הינה תוצר "מיקרו טראומה" היינו נזקים זעירים באופן מצטבר לאורך שנים שהתפרצו בצורת פגיעה בחוליות לאחר זמן רב עקב תנאי עבודה לא נאותים באופן ממושך, או אף חשיפה ממושכת במקום העבודה לגורם סיכון קונקרטי.
זכויות נפגעי פריצת דיסק במוסד לביטוח לאומי ובמוסדות ממשלתיים
נפגע פריצת דיסק זכאי לקצבת נכות מן המוסד לביטוח לאומי במידה ותביעתו תוכר, זאת על ידי בדיקה קפדנית של המוסד לביטוח לאומי את תלונות התובע.
הבדיקה תיערך במתכונת של ועדה רפואית המורכבת ממומחים רפואיים בעיקר בתחום האורתופדי, אשר בהתאם להנחיות המוסד ולספר המבחנים, יבחנו את הממצאים ואת ההגבלה בטווחי תנועת התובע, יחד עם ירידת כושר השתכרותו הפוטנציאלית. כך יוכלו לקבוע בסופו של דבר את רמת הנכות הזמנית או הקבועה בהתאם לחומרת הפריצה, שממנה תיגזר גובה הקצבה.
חשוב לומר כי דרך קבלת דרגת הנכות השתנתה לאחרונה ואפשרית מבחינה נוירולוגית ואורתופדית גם יחד.
יש לציין כי מעבר לקצבת הביטוח הלאומי, נפגע הזקוק לתמיכה או עזרה חיצונית זכאי להטבות נוספות מן מוסדות ממשלתיים כרשות המיסים והתחבורה, יחד עם הקלות בחשבונות החשמל, הטלפון והארנונה.
לסיכום ומסקנות
ניתן לסכם, כי נפגעים הסובלים מפריצת דיסק בגופם, זכאים בהתאם לרמת חומרת הפגיעה בזכויות רפואיות שונות מן המוסד לביטוח לאומי ע"י קבלת קצבה.
כמו כן, פריצת דיסק יכולה להיחשב כתאונת עבודה במידה ותעמוד בפרמטרים שנקבעו בחוק לשם כך. נפגעי פריצת דיסק זכאים לזכויות רפואיות ולהטבות שונות ממוסדות ממשלתיים שונים.
ראו גם:
