פסיקה תקדימית – מחלת פרקינסון הוכרה כמחלת עבודה

מלאו את הפרטים ונחזור אליכם מיד

תקדיםפסיקה תקדימית שנידונה לאחרונה בבית הדין האזורי בנצרת, הכירה בהופעת מחלת פרקינסון כתוצאה ישירה מתנאי העבודה, ובכך הציבה אותה כחלק מן הפגיעות המזכות בקצבת נכות מן המוסד לביטוח לאומי.

פסיקה זו הינה תקדימית לאור שנים רבות בהן מחלת הפרקינסון לא הוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי כתוצאה ישירה של תנאי עבודה

נסיבות המקרה והשתלשלות עובדתית

המקרה העובדתי שבעקבותיו נידונה הפסיקה התקדימית נשוא הליך זה, עסק באדם כבן 65 אשר עבד במשך למעלה משלושים שנה בתחנת כוח במפעל נילית שבמגדל העמק.

העבודה במפעל כוללת מעצם טיבה היחשפות לחומרים כימיים שונים במגע ובנשימה, וחלקם מסוכנים ואך יכולים לגרום נזקים בלתי הפיכים לבא איתם במגע כלשהו.

לפני מס' שנים, העובד במפעל חלה במחלת הפרקינסון, המאופיינת בהפרעות מוטוריות טיפוסיות, כמו האטה וירידה בתנועה, נוקשות בשרירי הגוף, רעד בלתי רצוני והפרעות שונות.

בפנייתו הראשונית להכרה במחלת הפרקינסון ממנה הוא סובל אל הביטוח הלאומי בבקשה שתוכר לו כפגיעה בעבודה ומחלת מקצוע

, נענה התובע בשלילה. בנימוקים שקיבל התובע לאחר מכן נאמר כי על פי מכלול המסמכים שהגיעו למשרדי המוסד לביטוח לאומי, לא הוכח קיומו של אירוע תאונתי.

לטענתם, הופעת מחלת הפרקינסון בגיל זה הינה תוצאה טבעית של רקע קודם המכונה "רקע מצב תחלואתי קודם" ולכן הוא איננו קשור לתנאי העבודה.

הקשר הסיבתי הדרוש למחלות מקצוע ולפגיעות עבודה

בבוא ביהמ"ש לבחון את מידת הקשר הסיבתי הדרוש בין הופעת המחלה לבין הכרתה כתאונת עבודה או כמחלת מקצוע, עליו לבחון את הקשר הסיבתי הדרוש מבחינה עובדתית ומשפטית. בית המשפט אף ישתמש בשיקולי מדיניות וידיעות שיפוטיות הידועות לו בנושא זה.

בנסיבות המקרה דנן, הוכח ע"י ב"כ הצד התובע כי במשך כל תקופת עבודת התובע, הוא היה חשוף באופן ממושך לחומרים כימיים, ביניהם רעילים מאוד.

בין היתר, דיפוניל, ליתיום, דיוקסיד, אמוניה ועוד. לאור בחינת תנאי עבודתו-שכללו 12 שעות עבודה ביום במשך שישה ימים בשבוע, יש לראות בנתונים אלו הוכחה חד משמעית כי הפגיעה התרחשה מהחשיפה לחומרים המסוכנים.

זאת ועוד, ב"כ הצד שכנגד שלל את טענת המוסד לביטוח לאומי לפיה מחלת הפרקינסון הינה עקב מצב תחלואתי קודם.

הוכח כי לא היו לתובע חשיפה לגורמי סיכון המגבירים את שכיחות ההופעה. הוכחת ממצאים אלו, ושלילת גורמי סיכון קיימים הוכחו בתמיכת חוות דעת מומחית נוירולוגית שהוכיחו זאת במפורש.

פגיעה בעבודה – הסבר ודרכי זיכוי

פגיעה בעבודה אשר מזכרה בגמלאות של נפגעי עבודה כוללת תשלומים בגין תאונת עבודה או בגין מחלת מקצוע על פי הגדרתן בחוק הביטוח הלאומי.

תאונת עבודה נקראת תאונה תוך וגדי ועקב העבודה, לרבות בדרך אליה וממנה, ובנסיבות כמפורט בחוק המוסד לביטוח לאומי.

לעומתה, מחלת מקצוע הינה מחלה לפי רשימת מחלות מוגדרות שנקבעה בתקנות שהמבוטח חלה בה עקב עבודתו. כל הליך פגיעה נדון ומוכח בדרך שונה.

רבות ממחלות המקצוע המנויות בתקנות הביטוח הלאומי הינן הרעלות שונות הנגרמות בגוף הנפגע עקב היחשפות לחומרים כימיים שונים, הנגרמים במקצועות עבודה מסוימים או בתנאי עבודה מיוחדים.

חשוב לציין כי בשונה מתאונת עבודה-אשר מוגדרת כאירוע חיצוני ופתאומי לגוף האדם, מחלת מקצוע הינה חשיפה ממושכת לרשימה סגורה. במידה והנפגע הוכר כנפגע עבודה-עובדה זו תזכה את הנפגע בפיצויים וגמלות עפ"י שקלול אחוזי הנכות הקבועים בחוק.

בסופו של יום, לאחר הדיון המקיף בתביעה להכרה שנערכה בביתה דין האזורי לעבודה בנצרת, הכיר המוסד לביטוח לאומי כי הוחלט לאשר את התביעה לאור הראיות וההוכחות שנראו בתיק.

משרד עו״ד הראל יטיב

אנו מתמקדים בסיוע לאנשים במיצוי זכויותיהם מהביטוח הלאומי. כולל ייעוץ מקצועי, סיוע במילוי טפסים וניהול הליכים מול הביטוח הלאומי. הצוות שלנו מורכב ממומחים בתחום הביטוח הלאומי, שיודעים להתמודד עם מגוון רחב של סיטואציות ולהביא לתוצאות מיטביות ללקוחותינו.

אל תוותרו על הזכויות שלכם, התקשרו עוד היום לעו"ד הראל יטיב! 
השאירו לנו את הפרטים שלכם ונסייע לכם בהקדם האפשרי

072-3940742 דילוג לתוכן