המונח קרישיות יתר מתייחס לשינויים במנגנון קרישת הדם, המהווה מנגנון הגנה מובנה בגוף, אשר נכנס לפעולה במקרים של פציעות, ומונע מצב של אובדן דם משמעותי. מנגנון הקרישה משמש למעשה כ״שסתום ביטחון״, המבטיח כי הדם לא יוסיף לזרום מפצע פתוח בגוף, מה שעלול לגרור השלכות רפואיות חמורות.
בעוד שמנגנון הקרישה מהווה בבסיסו פונקציה תפקודית חשובה בגוף האנושי, במקרים מסוימים המנגנון משתבש, מה שגורר נטייה לקרישיות מוגברת של הדם, אשר עלולה להתרחש גם במקרים בהם אין צורך בכך, דהיינו בשעה שהדם זורם בעורקי הגוף.
במקרים כאלו, הקרישיות המוגברת עלולה להוביל להיווצרות קרישי דם (טרומבוזיס), אשר עלולים לשבש את זרימתו התקינה של הדם, ובמקרים החמורים יותר אף לנתק אחד או יותר מאיברי הגוף ממערכת הדם, וכך להוביל לנמק.
קרישיות דם – תופעה מולדת ונרכשת כאחד
בשעה שמדברים על קרישיות יתר, חשוב להפריד בין שני סוגים – קרישיות יתר מולדת, וקרישיות יתר נרכשת. במקרה הראשון, מדובר באנשים אשר נולדים מלכתחילה עם נטייה מוגברת לקרישיות דם, כאשר נטייה זו עוברת במרבית המקרים בתורשה, ולעיתים עוברת לאורך הדורות במסגרת המשפחה.
במקרה השני, הנטייה לקרישיות יתר נוצרת כתוצאה משינויים אנטומיים והרמונליים שונים, כאשר הדוגמא הטובה ביותר היא במקרה של נשים בהיריון, אשר מצויות בסיכון גבוה משמעותית להופעת קרישיות יתר בדם.
בעוד שבימים עברו, קרישיות יתר באדם נחשבה לתופעה רפואית מסוכנת, אשר במקרים רבים גררה נזק רפואי ממשי לסובל מהמחלה, ואף לאובדנם המוחלט של גפיים (המצויים בסיכון מוגבר), הרי שבימינו, והודות להתפתחות הרפואה, קרישיות יתר, ככל שמאובחנת נכונה ובהקדם, אינה נחשבת עוד כמחלה מסכנת חיים, וזאת בהינתן הטיפול הרפואי המתאים.
עם זאת, ובמידה ולא מטופלת כראוי, קרישיות יתר עדיין עלולה לגרור נזקים רפואיים משמעותיים לחולה, ובמקרים חריגים אף לאובדן כושר השתכרות, במידה חלקית או מלאה.
פיצוי כספי לסובלים מקרישיות יתר
במקרים בהם כתוצאה מהופעתה של קרישיות יתר, נגרמו לאדם נזקים רפואיים משמעותיים, המשליכים על בריאותו הכללית, ייתכן שהוא זכאי ליהנות מפיצוי כספי המוענק מטעם המוסד לביטוח לאומי, וזאת בדמות קצבת נכות כללית. הזכאים לקצבת נכות כללית הם חולים אשר כתוצאה מהמחלה, כושר השתכרותם מעבודה נפגע משמעותית, ברמה העולה על 60% ביחס למצבם טרם הופעת המחלה.
על מנת ליהנות מקצבה זו, החולה נדרש בשלב הראשון להגיש בקשה לקצבה באחד מסניפי המוסד לביטוח לאומי. בשלב הבא, החולה יזומן להתייצב בפני ועדה רפואית, אשר מתפקידה לאבחן את מצבו הרפואי, ולהגדיר לו אחוזי נכות, המשקפים את הנזק הרפואי הנגרם לו.
במידה ואחוזי הנכות שנקבעו לחולה עולים על 60%, הוא יזומן להתייצב בפני ״פקיד תביעות״, אשר יגדיר בשלב זה מהו אחוז הפגיעה בכושר עבודתו של החולה. ההחלטה בדבר גובה הקצבה החודשית נקבעת בהתאם לאחוז הפגיעה בכושר העבודה, כאשר גובה הקצבה לחולים הסובלים מאובדן מלא של כושר עבודה עומד על 2,342 ש״ח, נכון לשנת 2015.
בנוסף לקצבת הנכות, המוסד לביטוח לאומי מעניק גם מספר קצבאות כספיות נוספות, המשולמות בנוסף לקצבת הנכות הכללית, וזאת בהתאם לקריטריונים שונים. כך לדוגמא, חולה אשר כושר התניידותו נפגע באופן משמעותי, עשוי ליהנות גם מקצבת ״ניידות״, בעוד שחולה אשר כושר התנהלותו היומיומי נפגע משמעותית, ומשכך נדרש לסיוע יומיומי מצד אדם אחר, עשוי להיות זכאי גם לקצבת ״שירותים מיוחדים״. הזכאות לקצבאות אלו אף היא נקבעת בהתאם לנהלי המוסד לביטוח לאומי, ובכפוף לבדיקה פרטנית של מצבו הרפואי של החולה.
