זכאות לאבטלה לאחר פיטורין בנסיבות מיוחדות

מלאו את הפרטים ונחזור אליכם מיד

ב"ל 02/0170/98 דורית ונציה נגד המוסד לביטוח לאומי

זוהי תביעה לתשלום דמי אבטלה אשר הוגשה על ידי דורית ונציה, אשר עבדה כפקידה במשרד שמאות הרכב של אבא שלה, מר רפי ונציה, בין התאריכים 16.5.97 ועד ל 13.8.97.

לאחר עבודה של שלושה חודשים, הוגש ביום 11.5.97 לתובעת מכתב רישמי חתום על ידי אביה בו מוסבר לה כי בשל המצב הכלכלי במשרד, ובשל צמצום היקף העבודה, הוא נאלץ להפסיק את עבודתה החל מיום 15.5.97.

התובעת טוענת כי מכתב זה הינו מכתב פיטורין ועל כן היא זכאית לדמי אבטלה. המוסד לביטוח לאומי מצידו טוען כי התובעת התפטרה מרצונה ועל פי חוקי ביטוח הלאומי אין היא זכאית לדמי אבטלה.

התובעת העידה בפני בית הדין כי אכן ניכר צמצום בהיקף הפעילות והעבודה במשרד הלכה ופחתה. בנוסף לתובעת עבדו במשרד עוד שתי בנות וכן הבעלים של המשרד מר ונציה. כאשר המצב במשרד הידרדר מבחינה כלכלית והתקשרויות עם חברות ביטוח שונות נגמרו, הודיע להם בעל המשרד כי אחת מהבנות תצטרך להספיק את עבודתה.

כלומר, הוא חייב לקצץ בשכר של עובדת אחת. הבנות ישבו, לטענת התובעת, והחליטו ביניהן מי תענה להצעה ותפסיק את עבודתה. לבסוף, הגיעו שלושתן להבנה הדדית כי דורית היא זו שתפסיק לעבוד. הדבר היה גם על דעתו של מנהל המשרד, שכן דורית היא זו שהצטרפה הכי מאוחר למשרד אזי ראוי כי היא תפסיק את עבודתה ראשונה. לדעת אביה של התובעת, החלטה הדדית זו במשרד, מנעה סכסוכים משפחתיים וחברתיים מיותרים.

באשר לאופי עבודתה של דורית, העיד אביה של התובעת ומעבידה, רפי ונציה, כי שעות העבודה של בתו לא היו קבועות. היא לא יכלה להגיע מוקדם בבוקר ולא רצתה לעבוד שעות רבות אז לכולנו היה נוח שהיא זו שנעתרה להצעה לסיים את עבודתה. כשלושה חודשים לאחר הפסקת עבודתה, נסעה התובעת ליפן.

בית הדין עובר על הנתונים העובדתיים שהוצגו בפניו ופוסק: המעביד, מר רפי ונציה, נאלץ בשל ירידת פעילות המשרד שלו, לפטר אחת מתוך שלוש עובדיותיו. הוא לא פנה ופיטר באופן מיידי ושרירותי אחת מעובדותיו אלא "שידר" להן כי אחת מהן אמורה להפסיק את עבודתה.

התובעת משיקוליה שלה, בהתייעצות עם שתי חברותיה לעבודה, הסכימה להיות זו שמפוטרת. אין כל ראיה, לדעת בית המשפט, לכך שמדובר בפיקציה לצורך קבלת תשלומים מהביטוח הלאומי. הצורך בפיטורין אכן הינו צורך אמיתי.

לתובעת היו הסיבות שלה כדי להסכים להיות מפוטרת, ואולם, לא היא יזמה זאת, אלא נענתה להצעה שהוצעה על ידי אביה ומעבידה. ייתכן ובשלב מאוחר יותר היתה בוחרת התובעת להפסיק את עבודתה מסיבותיה שלה, לצורך נסיעה לחו"ל או לצורך לימודים, ואולם, באותה העת, המדובר בפיטורין לכל דבר ועניין ובוודאי שלצורך בדיקת זכאותה לדמי אבטלה.

בית הדין קובע כי אמנם מדובר במערכת יחסים של עובד מעביד בין אב לביתו ואולם, לא מצא בית הדין יסוד לחשוב כי המדובר במעשה שלא בתום לב לצורך קבלת דמי אבטלה בלבד. במקום בו נענה עובד לצורך אמיתי של מעביד לצמצום היקף כוח האדם במשרדו, אין לראות בכך הפסקת עבודה "מרצון" , אף אם לעובד היו סיבות משלו אשר אלמלא מעשה הפיטורין היו עשויים לגרום לו להפסיק את עבודתו מרצון.

אשר על כן מחליט בית הדין לקבל את תביעתה של דורית לדמי אבטלה ואף קבע לנתבע הוצאות משפט בסך 1,000 ש"ח.

דילוג לתוכן