פגיעה שאירעה לאדם במהלך עבודתו או בדרך מביתו לעבודה וחזרה, מוגדרת כתאונת עבודה. גם אם התאונה אירעה כאשר היה בשליחות המעביד למקום כלשהו. פגיעות נפשיות שאירעו עקב העבודה שייכים להגדרה הזאת.
קיים קושי לקבוע האם בעיה הנפשית ממנה סובל האדם קשורה בדרך כלשהי לעיסוקו או להשלכות שלו על חייו ואישיותו. ברוב המקרים יהיה צורך להוכיח קשר ישיר בין העבודה למחלת הנפש שהתפתחה אצל העובד.
חובת ההוכחה במצבים כאלה היא מורכבת שכן על התובע להוכיח שלחייו הפרטיים לא היה קשר להתפתחות המחלה. אם הצד שכנגד יצליח להביא ראיות לכך שהחולה היה בעל נפש מעורערת עוד לפני התפתחות מחלת הנפש אצלו, יתקשה התובע, או בא כוחו, להוכיח שהפגיעה אירעה עקב עבודתו.
הדבר קשה יותר כשמדובר במחלת הסכיזופרניה הידועה כמחלה המתפרצת עקב רקע נפשי בעברו של החולה.
מחלת הסכיזופרניה
סכיזופרניה אינה פיצול אישיות כפי שנהוג לחשוב. מדובר בהפרעה נפשית קשה הפוגעת ביכולתו של החולה להבין את המציאות הסובבת אותו. היא מתאפיינת בהזיות, התנהגות מופרעת, מחשבות שווא ועיוות דרך החשיבה המקובלת.
המחלה פוגעת בעוצמה שונה בכל אחד מהחולים. גם השפעתה אינה שווה לכולם. יש המבריאים ממנה בצורה משביעת רצון ויכולים לתפקד בחברה ואחרים נאלצים לבלות את חייהם באשפוזים חוזרים ונשנים בבתי חולים פסיכיאטריים.
הגורמים לסכיזופרניה אינם ידועים בוודאות. ההנחה הרווחת היא שמדובר בשילוב של השפעות גנטיות וסביבתיות. מחקרים שנעשו בנושא גילו שאצל הלוקים במחלה קיימים שיבושים במבנה המוח ובתפקודו.
סכיזופרן מאבד את הקשר למציאות בהתאם לחומרת ההפרעה. העולם שהוא חווה מאיים, מוזרואינו ברור. חלק מהחולים מודעים למצבם ואחרים לא. קיימים מספר סוגים של המחלה כאשר האבחנה ביניהם נעשית על פי הסימפטומים.
תסמיני המחלה
הסימפטומים של מחלת הסכיזופרניה מחולקים לשני סוגים עיקריים: חיוביים ושליליים. חלק מהתסמינים השייכים לקבוצה הראשונה כוללים, בין היתר, מחשבות שווא, הזיות (שמיעת קולות), התנהגות בלתי מתקבלת על הדעת ועוד.
בסוג השני נכללים: אפטיה, קהות רגשות, הזנחה, ניתוק חברתי, ניכור מהסביבה, מוטיבציה ירודה ועוד. על שני סוגים אלה ניתן להוסיף גם קשיים בריכוז וביכולת ההבנה והפרעות זיכרון.
סכיזופרניה בעקבות אירוע טראומטי בעבודה
באחרונה נדרש בית הדין לעבודה בחיפה לדון בסוגיה כגון זו. אדם שעבד בעסק של משפחתו, לקה בסכיזופרניה עקב מקרה שאירע במהלך עבודתו.
העסק המשפחתי היה במצב גרוע מאוד בעת המקרה. האיש הגיע למשרדי מפעל כלשהו שנחשב כלקוח מכובד. שם נודע לו שהמפעל מבטל את ההזמנה הגדולה שתוכננה והוא מפסיק לאלתר להיות לקוח שלהם.
הידיעה הזאת הייתה טראומטית עבור התובע. הוא חזר למשרדי החברה ושם התמוטט נפשית. הוא הובהל לבית חולים פסיכיאטרי ושם אובחנה אצלו מחלת הסכיזופרניה. בפנייתו לבית המשפט טען בא כוחו כי מחלת הנפש אירעה כתוצאה מהידיעה השלילית שקיבל. הטראומה שנגרמה לו עקב כך עוררה את התפרצות המחלה.
בית הדין דחה את התביעה על סמך קביעה של פסיכיאטר מומחה שסכיזופרניה היא מחלה ההולכת ומתעצמת ולבסוף מתפרצת. על פי חוות הדעת של המומחה חייב להיות למחלה רקע נפשי קודם. הוגש ערעור לבית הדין הארצי ושם נקבע להחזירו לאזורי בתוספת שאלה: האם האירוע הטראומטי היה הגורם להתפרצות המחלה?
תשובת המומחה קבעה שאכן, המקרה שאירע לתובע במשרדי הלקוח והטראומה שחווה עקב כך, הם שהביאו להתפרצות הסכיזופרניה.
הפסיכיאטר קבע שאילו לא היה מתקיים מצב כזה, ייתכן שהמחלה לא הייתה מתפרצת אלא כעבור שנים רבות. תשובה זו הכריעה את הכף לטובת התובע ובית הדין פסק שעל המוסד לביטוח לאומי לשלם לתובע דמי פגיעה מתאריך האירוע.
