הנכות התפקודית בוחנת את אי כושר השתכרותו של העובד בגין פגיעתו, פציעתו או כל גורם אחר אשר הוריד את יכולתו התפקודית לעניין כושר ההכנסה.
אובדן כושר העבודה אינו תלוי בקבלת אחוזי נכות, ובמקרים בהם אנו בוחנים את תקופת אי הכושר לעבר ולעתיד אלא אנו מחשבים את ההכנסות העתידיות שנפסדו עקב הפגיעה התפקודית. למעשה פירושה המילוי הברור ביותר של הנכות התפקודית היא פגיעה (שיכולה להיות הן פיסית והן נפשית) אשר מפחיתה את היכולת התפקודית של הנפגע.
הפגיעה התפקודית משתנה מאדם לאדם בהתאם לסוג הפגיעה ולמקומה. כך ייתכן שפגיעה באזור מסוים והגבלתו לא תגרום לנזק משמעותי בכושר ההכנסה לאדם אחד, ותהיה פגיעה אנושה לאדם אחר.
הקשר וההבדל בין הנכות הרפואית לנכות התפקודית
הנכות הרפואית משפיעה על גובה קבלת קצבת הנכות לאדם הנכה.
וועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי בוחנת את פגיעתו הרפואית של האדם ובהתאם למבחנים קבועים מראש קובעת בהתאם לסוג הפגיעה ורמתה את אחוזי הנכות.
רמת אחוזי הנכות משפיעה באופן ישיר על גובה הקצבה הניתנת בהתאם לכל סוג פגיעה. הנכות התפקודית קובעת (גם דרך המוסד לביטוח לאומי) את אי הכושר שנגרם לנפגע. אומנם שני סוגי הנכות נקבעים לראשונה על ידי וועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי, אך אין קשר ישיר תמידי ביניהם.
ייתכן בו אדם לא ייפגע באי כושר למרות נכות רפואית וכן מקרים נוגדים. במקרה בו אדם מעוניין להשיג על דרגת נכותו התפקודית עומדות בפניו אפשריות ערר בתוך המוסד לביטוח לאומי וכן אפשרות תביעה בבית המשפט. כפי שנראה קביעת הנכות התפקודית בבית המשפט תלויה בחוות דעת רפואיות אך מכניסה שיקולים שונים אשר השופט לוקח בעת קביעת הנכות יחד עם שיקולי מדיניות. חשוב לכלכל את צעדי האדם הנפגע בעת פנייה לסוג הליך כזה, הטומן בחובו יתרונות וחסרונות.
קביעת הנכות התפקודית בבית המשפט
למעשה, הליך קביעת הנכות הרפואית מובא לשיקול דעתו של בית המשפט במקרים בהם התובע ינסה כפי יכולתו להראות כי נגרמה לו נכות תפקודית בשיעור גבוה הפוגע ביכולת השתכרותו העתידית.
כפי שניתן לראות מפסיקות שונות וממגמת בתי המשפט. העובדה כי לאדם ישנה נכות רפואית לא קושרת אותו באופן הדוק אל קיומה או קיומה של הנכות התפקודית. כך למעשה ייתכנו מקרים רבים בהם בתי המשפט יפסקו על פי הנסיבות כי האדם זכאי לנכות תפקודית גבוהה, בעוד נכותו הרפואית נמוכה ואף אפסית.
בית המשפט משקלל שורה ארוכה של גורמים נסיבתיים במטרה להעריך את הנכות הרפואית. כך בית המשפט יבדוק באופן היפותטי משתנים כמו מה היה יכול התובע להשתכר בעתיד לולא התאונה, כמה הוא היה מתקדם בעבודה, מה היה השכלתו והכשרותיו ועוד.
מנגד, בית המשפט יבחן שורה של גורמים "ריאלסטים" במטרה לבחון את יכולת ההשתכרות העתידית כמו: מה הסיכויים להסבה מקצועית (ככל שתהיה פחות אפשרות להסבה-ניטה להעלות את הנכות התפקודית), האפשרות להמשיך במקצוע הקודם, מידת ההגבלה על העבודה ושיקולים נוספים רבים.
לסיכום ומסקנות
קצבת נכות תפקודית שונה במהותה מנכות רפואית באלמנטים שונים ויש לעשות הפרדה בין המושגים השונים.
במקרים בהם אדם נפגע והינו מחוסר יכולת השתכרות למשך תקופה זמנית או קבועה, מומלץ להיוועץ יחד עם גורמים מקצועיים לגבי דרך ההתנהלות הרצויה מול המוסד לביטוח לאומי בכל הנוגע לקצבת הנכות התפקודית.
אנשים המומחים בתחום זה, יכולים מתוקף ניסיונם הרב במקרים רבים כאלו, ומהכרתם את המערכת, לייעץ בהתאם למקרה הספציפי לדרך הפעולה הנכונה ביותר עבור אותו אדם. המשתנים העיקריים שכאמור יש לקחת בחשבון הוא סוג השתכרותו של האדם, ואיזור הפגיעה והקשר בינה לבין ההשתכרות.
