מחלת מקצוע הינה מחלה בה לקה עובד במהלך עבודתו. ישנם מקרים בהם אופי משלח היד עלולים ליצור מחלה מסוג כלשהו הנובעת מהעבודה.
בחוק הביטוח הלאומי מופיעה בנוסף, רשימה של סעיפי ליקוי ומחלות נפוצות. "מחלת מקצוע" מוכרת על ידי המוסד לביטוח לאומי רק אם מצויה היא באחת הרשימות.
ליקויים רפואיים המצוינים בחוק יוצגו יחד עם אחוזי הנכות אשר מוענקים לסובלים מאותו הליקוי. במסגרת עבודתם מועסקים חשופים למחלות מקצוע שונות כאשר הנפוצות הן:- בעיות שנגרמו עקב עבודה פיזית קשה אשר העמיסה על הגב וגרמה לכאבים
- מצבים בהם המועסקים מחויבים להרים את קולם מתוקף תפקידם ונגרמת צרידות בגרונם וליקוי קול למשל, מורה. כמו כן, גם ליקויי שמיעה וטינטון הן סוג נפוץ של מחלות מקצוע.
- מועסקים אשר עבדו בסביבה של קרינה ונחשפו לסביבה כימית ומסכונת שבגללה חלו במחלת הסרטן.
המוסד לביטוח לאומי מכיר במחלת מקצוע בתנאים מסוימים
על פי חוק הביטוח הלאומי בכדי שמחלת תוכר כ"מחלת מקצוע" יש להוכיח למוסד לביטוח לאומי קשר ישיר בין התפתחות המחלה למשלח ידו ועיסוקו.
המבוטח יגיש את טופס התביעה לביטוח הלאומי בצירוף מלוא המסמכים הרפואיים המעידים על מצבו הרפואי של המבוטח ואשר מצביעים על נתונים המשייכים בין המחלה לתנאי העבודה ושוללים תחלואה טיבעית הקשורה לגילו או למצבו הרפואי של המבוטח.זו משימה לא פשוטה בכלל למבוטח להוכיח כי אכן ישנו קשר בין הפגיעה לעיסוק עבודתו. המוסד לביטוח לאומי מציב תנאים רבים בהם צריך המבוטח לעמוד לצורך ההכרה כחולה במחלת מקצוע. לאחר הגשת הבקשה יעבור המבוטח גם דרך וועדה רפואית שתפקידה לקבוע את אחוזי הנכות שנותרו לו כתוצאה מהמחלה.
בתי דין אינם מקלים ראש מול תביעות ונוהגים ביד קשה מול תביעות. למשל, מקרים של תלונות מועסקים על שמיעה ירודה המבקשים הקלות במצבם כיוון שהיו חשופים לרעש מזיק במקום עבודתו. החוק כיום מציב רף מחמיר מאוד בכל הנוגע לתלונות רעש. עובדה זו, מפחיתה את מספר הפניות והתביעות מביטוח לאומי באופן משמעותי.באם דוחה המוסד לביטוח הלאומי את תביעתו של מבוטח ואינו מכיר במחלה כ"מחלת מקצוע" יכול המבוטח להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה על מנת שזה יבקר את עבודתו של פקיד התביעות מטעם הביטוח הלאומי.
בשנים האחרונות המחוקק מכיר בסדרה של פגיעות זעירות חד פעמיות כתוצאה מ"מחלת מקצוע".מיקרוטראומה – תפקיד המנגנון בהגדרת מחלת מקצוע
מיקרוטראומה פירושה – פגיעות זעירות חוזרות ונישנות אשר נגרמו לעובד במהלך עבודתו באיבר מסויים בגופו, במהלך השנים ואשר התגבשו לפגיעה מסוימת. משמעות המיקרוטראומה פועלת כמובן לטובת המבוטח ואומרת כי החוק מכיר במקרה בו עובד הוכיח כי במסגרת עבודתו עשה באופן שיטתי פעולה מסוימת אשר גרמה לאיבר מסוים להישחק. בעקבות מצב השחיקה נפגעה בהכרח יכולתו לעבוד על בסיס יום יומי ולכן הוא ייחשב כ"מחלת מקצוע".
דוגמא למיקרוטראומה היא תביעתה של קופאית בסופרמקרט אשר עשתה שימוש קבוע בידה השמאלית כדי להעביר מוצרים מחלק אחד של שולחן הקופה לחלקו השני. עם הזמן, ובעקבות אותה תנועה מונוטונית חוזרת ונישנת היא חלתה בדלקת בכתף יד שמאל והוכרה כחולה ב"מחלת מקצוע" בעקבות התפתחות הדלקת. על העובדת להוכיח כי בתחום עבודתה השוטפת מנגנון התנועה שלה היה אחיד כל הזמן ולכן, בעקבות נגרמה הדלקת אשר שיבשה את התפקוד היום יומי שלה. דוגמא נוספת להיווצרות מיקרוטראומה הינה עבודה מול מחשב אשר עלולה ליצור חוסר בתפקוד אצבעות הידיים או הגב. על מנת להוכיח כי עובד סובל מפגיעה במנגנון של מיקרוטראומה אשר תוכר כ"מחלת עבודה" עליו לעמוד במספר מבחנים כאשר אחד מהם הוא להוכיח כי כל אחת מאותן פגיעות זעירות חוזרות ונישנות הינה פגיעה עצמאית אשר ניתן לאתרה מבחינת מקום וזמן. כמו כן יש להוכיח כי הצטברותן של פעולות אלה גרמה למחלה, וזאת בניגוד למצב רפואי תחלואתי אשר רק הגביר מחלה קיימת, למשל.