ב"ל 1031/08 עלו סעיד חליל נגד המוסד לביטוח לאומי
התובע הינו בעל פיצריה יליד 1959, וכבן 48, במועד הגשת התביעה. התובע עבד בפיצרייה שבבעלותו מספר רב של שנים. העבודה נמשכה על פני כל היום, שישה ולפעמים אף שבעה ימים בשבוע. הוא עסק בעיקר באפייה והכנה של הפיצות, הכנה של הבצק, הרטבים, חיתוך הגבינות ואפיית הפיצות ונחשף לשם כך, לחומרי מזון כגון שמרים, קמח, מים שמן ותבלינים שונים.
בית הדין מינה מומחה רפואי בתחום מחלות העור על מנת לאבחן את מהות הפגיעה של התובע ולענות על השאלה האם יש קשר סיבתי ברור של רגישות למגע בין עבודתו של התובע והמגע שלו עם מוצרי המזון לבין מחלת העור שלו.
לאחר בדיקה של התובע קבע המומחה הרפואי כי הוא אכן רואה קשר אך אבחנתו זקוקה לאישור נוסף. התובע נשלח לביצוע בדיקות פטרת אשר ממצאיה יצאו שליליות. אשר על כן איבחן המומחה הרפואי כי דלקת העור ממגע ממנה סובל התובע קשורה לעבודתו של התובע.המומחה הציג את הסעיף בתוספת השנייה לחוק הביטוח הלאומי המציין את מחלת העור ממנו סובל התובע: "מחלות עור הנגרמות ע"י אבק, נוזלים, מוצקים או גזים. עבודה בחומרים העשויים לגרום למחלות עור". לדעת המומחה המדובר בפגיעה של מיקרוטראומה, כתוצאה ממגע חוזר עם החומרים שהתובע נחשף אליהם במהלך עבודתו.
חומרים אלו, במגע ממושך וארוך טווח עלולים לגרום לנזק מזערי בחסם של העור אשר יביאו בסופו של דבר למחלה קלינית. כל פגיעה, לדעת המומחה, גרמה לנזק בלתי הפיך אשר במצטבר וכתוצאה נגרמה הפגיעה ממנה סובל התובע.בית הדין בחן את חוות דעתו של הרופא המומחה והגיע למסקנות כי דין התביעה להתקבל. בית הדין מעגן את החלטתו בדבריו של המומחה הרפואי כי "נראה מקרה ברור של רגישות למגע אצל אופה פיצות ואם אכן כך, הרי שיש קשר סיבתי בין עבודתו והמגע שלו עם מוצרי המזון לבין מחלת העור שלו".
המומחה הבהיר כי אבחנתו זקוקה לאישור נוסף ואכן המליץ על ביצוע בדיקות נוספות. התובע הופנה לביצוע בדיקת פטרת אשר יצאה שלילית. המומחה הרפואי אף חזר והשיב לכל שאלות ההבהרה הנוספות שהפנו אליו הצדדים וקביעתו הסופית הינה כי קיימת רגישות יתר לחומרי מזון אשר אליהם נחשף התובע בעבודתו והם אלו שגרמו למחלתו של התובע.לדעת בית הדין חוות הדעת של המומחה הרפואי הינה אובייקטיבית ומנומקת ועל כן הוא תמיד מחליט לקבל אותה וקובע כי אכן מדובר ב"מחלת מקצוע". ידוע כי בתי הדין נוטים לכבד את חוות הדעת של הרופאים המומחים הממונים, כל עוד המדובר בחוות דעת ברורה וחד משמעית.
חוק הביטוח הלאומי הינו חוק סוציאלי שמטרתו להקל על המבוטח ולא להערים עליו קשיים מיותרים ועל כן בכל מקרה של ספק ייטה בית הדין לקבל את חוות הדעת ולהיטיב עם הנפגע. גם כאן, החליט בית הדין כי יש לאמץ את חוות הדעת של המומחה והשלב הבא הוא כי עניינו של התובע יועבר לוועדה רפואית אשר תקבע האם נותרה לו נכות רפואית כתוצאה מהפגיעה. כמו כן קובע בית הדין הוצאות משפט לתובע בסך 2,500 ש"ח.
