הזכויות שלי מביטוח לאומי
  • בית
  • דמי ביטוח לאומי
    • הבטחת הכנסה
    • מבחן התלות – ביטוח לאומי
    • מבחן התעסוקה
    • פטור ממבחן התעסוקה של ביטוח לאומי
    • חוות דעת רפואית
    • סניפים של ביטוח לאומי
    • טרטור מצד ביטוח לאומי ופיצוי לתובע
    • ועדת תביעות
    • מהי נכות משוקללת?
  • דמי אבטלה
    • דמי אבטלה – עובד בעסק משפחתי
    • זכאות אבטלה לעובד בקרב משפחתו
    • זכאות אבטלה לאם שהתפטרה לצורך טיפול בתינוקה
    • התפטרות מוצדקת עקב חשש בריאותי
    • זכאות לאבטלה לאחר פיטורין בנסיבות מיוחדות
    • קביעת תקופת אבטלה בנסיבות מיוחדות
    • העלאת שכר בעסק משפחתי וחישוב דמי אבטלה
  • מחלות מקצוע
    • חשיפה קבועה לחומרי גלם בתעשיית המזון
    • ליקויי שמיעה כמחלת מקצוע
    • מקרה של צרידות עקב העבודה
    • ליקוי בכפות ידיים שאינו מחלת מקצוע
    • המרחק בין פגיעת עבודה למחלת מקצוע
    • הגדרת פגיעת עבודה לעובד שעבד בתנוחה לא נוחה
    • האם פגיעה בעקבות הרמת משאות כבדים הינה פגיעת עבודה?
  • תאונות עבודה
    • ההבדל בין תאונת עבודה למחלת מקצוע
    • דמי פגיעה
    • אובדן כושר עבודה – זכויות והטבות
    • הוכחת תאונת עבודה
    • נפילה כתוצאה מסחרחורת
    • משחק מסוכן בנשק – תאונת עבודה?
    • תאונת עבודה בדרך להורדת הילד בגן
    • נפילה כתוצאה מחולשה
    • הכרה בתאונת עבודה עם סטייה מהדרך המקובלת
    • נפילה במדרגות הבית כתאונת עבודה
    • הכרה בהחמרת מצב קיים בעקבות תאונה בעבודה
    • זכויות בני משפחה של נפגעי עבודה
    • פסיקה תקדימית – מחלת פרקינסון הוכרה כמחלת עבודה
    • האם סכיזופרניה מוכרת כתאונת עבודה?
  • תאונות דרכים
    • היקף הפיצוי להולך רגל נפגע תאונת דרכים
    • פציעה בעת יציאה מתחבורה ציבורית
    • דינו של טיפול בית כטיפול דרך
    • דינה של התאבדות בכביש
    • פציעה בעת יציאה מרכב מנועי
    • פציעה בעת הימצאות ברכב חונה
    • פציעה בעת חילוץ מרכב
  • זכויות נכים
    • פנייה לועדה רפואית – המדריך המלא
    • ועדת ערר
    • קביעת אחוזי נכות
    • אחוזי נכות נפשית
    • קביעת אחוזי נכות רפואית
    • קביעת אחוזי נכות בשל תאונת עבודה
    • תו חניית נכה
    • ערעור על החלטת רופא קופ"ח בנוגע לנכות
    • הכרה בנפגע תאונת עבודה כנכה נזקק
    • טינטון – הכרה במצב כנכות
    • קביעת סטטוס נכה נזקק
    • ערעור על החלטת הועדה הרפואית
    • נכות זמנית
  • זכויות רפואיות
    • זכויות חולי פוליו שחלו בחו"ל
    • זכויות חולי ניוון שרירים
    • זכויות חולי המופיליה
    • זכויות נפגעי נפש
    • זכויות חולי פרקינסון
    • זכויות חולי קרוהן
    • זכויות לחולי דיאליזה
    • זכויות לאחר אירוע מוחי
    • זכויות חולי סוכרת
    • פיצוי לנפגעי גזזת
    • זכויות לסובלים מכאב כרוני
    • זכויות לחולים בלופוס – זאבת
    • זכויות לחולי סיסטיק פיברוזיס
    • זכויות לחולים בדמנציה
    • אחוזי נכות לסובלים מכאב כרוני
    • זכויות לחולי אפילפסיה
    • זכויות לסובלים מברונכיטיס
    • זכויות רפואיות לחולי שיגדון-גאוט
    • זכויות לחולים בטרשת נפוצה
    • זכויות החולות באנדומטריוזיס
    • זכויות הלוקים במחלת גושה
  • זכויות נוספות
    • זכויות עובדים בעת פשיטת רגל של מקום העבודה
    • קרנות ביטוח לאומי
    • שיקום מקצועי
  • בית
  • דמי ביטוח לאומי
    • הבטחת הכנסה
    • מבחן התלות – ביטוח לאומי
    • מבחן התעסוקה
    • פטור ממבחן התעסוקה של ביטוח לאומי
    • חוות דעת רפואית
    • סניפים של ביטוח לאומי
    • טרטור מצד ביטוח לאומי ופיצוי לתובע
    • ועדת תביעות
    • מהי נכות משוקללת?
  • דמי אבטלה
    • דמי אבטלה – עובד בעסק משפחתי
    • זכאות אבטלה לעובד בקרב משפחתו
    • זכאות אבטלה לאם שהתפטרה לצורך טיפול בתינוקה
    • התפטרות מוצדקת עקב חשש בריאותי
    • זכאות לאבטלה לאחר פיטורין בנסיבות מיוחדות
    • קביעת תקופת אבטלה בנסיבות מיוחדות
    • העלאת שכר בעסק משפחתי וחישוב דמי אבטלה
  • מחלות מקצוע
    • חשיפה קבועה לחומרי גלם בתעשיית המזון
    • ליקויי שמיעה כמחלת מקצוע
    • מקרה של צרידות עקב העבודה
    • ליקוי בכפות ידיים שאינו מחלת מקצוע
    • המרחק בין פגיעת עבודה למחלת מקצוע
    • הגדרת פגיעת עבודה לעובד שעבד בתנוחה לא נוחה
    • האם פגיעה בעקבות הרמת משאות כבדים הינה פגיעת עבודה?
  • תאונות עבודה
    • ההבדל בין תאונת עבודה למחלת מקצוע
    • דמי פגיעה
    • אובדן כושר עבודה – זכויות והטבות
    • הוכחת תאונת עבודה
    • נפילה כתוצאה מסחרחורת
    • משחק מסוכן בנשק – תאונת עבודה?
    • תאונת עבודה בדרך להורדת הילד בגן
    • נפילה כתוצאה מחולשה
    • הכרה בתאונת עבודה עם סטייה מהדרך המקובלת
    • נפילה במדרגות הבית כתאונת עבודה
    • הכרה בהחמרת מצב קיים בעקבות תאונה בעבודה
    • זכויות בני משפחה של נפגעי עבודה
    • פסיקה תקדימית – מחלת פרקינסון הוכרה כמחלת עבודה
    • האם סכיזופרניה מוכרת כתאונת עבודה?
  • תאונות דרכים
    • היקף הפיצוי להולך רגל נפגע תאונת דרכים
    • פציעה בעת יציאה מתחבורה ציבורית
    • דינו של טיפול בית כטיפול דרך
    • דינה של התאבדות בכביש
    • פציעה בעת יציאה מרכב מנועי
    • פציעה בעת הימצאות ברכב חונה
    • פציעה בעת חילוץ מרכב
  • זכויות נכים
    • פנייה לועדה רפואית – המדריך המלא
    • ועדת ערר
    • קביעת אחוזי נכות
    • אחוזי נכות נפשית
    • קביעת אחוזי נכות רפואית
    • קביעת אחוזי נכות בשל תאונת עבודה
    • תו חניית נכה
    • ערעור על החלטת רופא קופ"ח בנוגע לנכות
    • הכרה בנפגע תאונת עבודה כנכה נזקק
    • טינטון – הכרה במצב כנכות
    • קביעת סטטוס נכה נזקק
    • ערעור על החלטת הועדה הרפואית
    • נכות זמנית
  • זכויות רפואיות
    • זכויות חולי פוליו שחלו בחו"ל
    • זכויות חולי ניוון שרירים
    • זכויות חולי המופיליה
    • זכויות נפגעי נפש
    • זכויות חולי פרקינסון
    • זכויות חולי קרוהן
    • זכויות לחולי דיאליזה
    • זכויות לאחר אירוע מוחי
    • זכויות חולי סוכרת
    • פיצוי לנפגעי גזזת
    • זכויות לסובלים מכאב כרוני
    • זכויות לחולים בלופוס – זאבת
    • זכויות לחולי סיסטיק פיברוזיס
    • זכויות לחולים בדמנציה
    • אחוזי נכות לסובלים מכאב כרוני
    • זכויות לחולי אפילפסיה
    • זכויות לסובלים מברונכיטיס
    • זכויות רפואיות לחולי שיגדון-גאוט
    • זכויות לחולים בטרשת נפוצה
    • זכויות החולות באנדומטריוזיס
    • זכויות הלוקים במחלת גושה
  • זכויות נוספות
    • זכויות עובדים בעת פשיטת רגל של מקום העבודה
    • קרנות ביטוח לאומי
    • שיקום מקצועי

זכויות תשושי נפש

קשיש יוגדר כתשוש נפש כאשר הוא סובל מבעיה קוגניטיבית – רגשית, הבאה לידי ביטוי בכך שהוא הולך ומאבד את יכולת השיפוט והתובנה.

סימני תשישות הנפש רבים וכוללים: אובדן זיכרון הולך וגובר, שיטיון (כמו ביצוע פעולות חסרות שיפוט כהתפשטות מבגדים בפני אחרים), שוטטות במצב שבו הקשיש אינו יודע היכן הוא נמצא ואיך יוכל לחזור הביתה, התקפי זעם וכעס היכולים להגיע גם לכדי אלימות כלפי בני המשפחה והמטפלים, דיכאון, חוסר שקט, פרנויה (למשל: פחד שהמטפלים או הקרובים רוצים להרע להם), אובדן שליטה על סוגרים, אי שקט ועוד.

תשישות נפש אצל קשישים אופיינית בעיקר לחולים במחלת האלצהיימר ובדמנציה, אך ישנן גם מחלות ותופעות נוספות המביאות קשישים למצב זה. בדרך כלל תשישות נפש היא מצב מתקדם (הולך ומחמיר) ובלתי הפיך. האבחנה לקשיש תשוש נפש נעשית על ידי רופא המומחה בפסיכו-גריאטריה.

תשישות נפש פוגעת באופן מכריע בתפקוד הקשיש

קשישים תשושי נפש מתקשים לדאוג לצרכיהם הבסיסיים. מכיוון שהמודעות לזמן והמקום הולכת ומיטשטשת רבים מהם עלולים לשכוח לאכול ולשתות, לקחת תרופות ולהתקלח, או אף לשכוח איך מבצעים פעולות אלה.

חוסר התובנה והשיפוט עלולים לגרום להם לעשות מעשים המסכנים אותם או את האחרים: קשישים מסוגלים ללכת לאיבוד מבלי לדעת לחזור, להיות אלימים כלפי אחרים או אף להיות אובדניים עקב הנטייה לדיכאון במצבים אלה.

תפקודם של קשישים אלה הולך ויורד עם הזמן עד למצב שבו חלקם נדרשים להשגחה וטיפול צמודים.

פתרונות טיפוליים מתאימים לקשישים תשושי נפש

תשישות הנפש אינה מאפשרת לקשיש לנהל אורח חיים עצמאי. פעמים רבות גם בני המשפחה מתקשים בטיפול.

ישנם שני פתרונות אפשריים: סיוע של מטפל סיעודי הנמצא עם הקשיש בבית, או שילוב הקשיש בבית אבות הכולל מחלקה מיוחדת לתשושי נפש.

זכויות קשישים תשושי נפש בביטוח לאומי

גמלת סיעוד: גמלת זו מעגנת את זכאותו של הקשיש לטיפול של מטפל או מטפלת ביתית למטרות הבאות: הלבשה, רחצה, אכילה, טיפול בהפרשות, ליווי לקופת חולים או יציאה החוצה וכדומה. את המטפלת או המטפל ניתן להעסיק באמצעות חברת סיעוד העובדת עם ביטוח לאומי, או להעסיק באופן פרטי ולקבל החזר כספי מביטוח לאומי.

בנוסף למטפל/ת צמוד/ה זכאים מקבלי גמלת סיעוד גם לטיפול במרכז יום לקשיש (מתאים לתשושי נפש בדרגה קלה עד בינונית), אספקת מוצרי ספיגה חד פעמיים כטיטולים, מימון רכישת משדר מצוקה ומימון שירותי כביסה.

גמלת שירותים מיוחדים: תשושי נפש שעוד לא הגיעו לגיל הפרישה (נשים מתחת לגיל 60 וגברים מתחת לגיל 65 ) זכאים לגמלת שירותים מיוחדים. גימלה זו מקנה זכאות להעסקת מטפל/ת שיסייעו לתשוש הנפש בכל פעולות היום – יום שצויינו לעיל.

קשיש הזקוק לאשפוז במוסד או במסגרת בית אבות סיעודי: המוסד לביטוח לאומי מסייע בעיקר לקשישים שהם ובני משפחתם החליטו כי ימשיכו לגור בביתם עם עזרת מטפל צמוד בבית. משפחות וקשישים המחליטים כי הטוב ביותר עבור הקשיש יהיה לעבור לבית אבות יכולים להיעזר במסגרות שמשרד הבריאות מאפשר.

זכויות קשישים תשושי נפש ממשרד הבריאות

קשישים תשושי נפש הזקוקים לבית אבות או מוסד והם ובני משפחתם מתקשים לממן עלות זו בכוחות עצמם יכולים לפנות ללשכת הבריאות המחוזית, ולקבל סיוע במימון המסגרת. עלות מסגרות אלה יקרה מאד ויכולה להגיע עד כ 10,000 ₪ לחודש ויותר.

קשיש תשוש נפש הנשאר לגור בביתו זכאי לעזרה מביטוח לאומי וחשוב שהוא ובני משפחתו ימצו זכויות אלה.

ראו גם:

פיצוי לנפגעי גזזת

זכויות נפגעי נפש

קצבת זקנה

קביעת אחוזי נכות

מאמרים חשובים
אובדן כושר עבודה - דעו את זכויותיכם
ההבדל בין תאונת עבודה למחלת מקצוע
פטור ממס עקב נכות
פנייה לועדה רפואית - המדריך המלא!
קצבאות
  • קצבת שירותים מיוחדים
  • קצבת ילד נכה
  • קצבת שמירת הריון
  • קצבת ניידות
  • קצבת נכות כללית
  • קצבת נכות מהעבודה
  • היוון קצבת נכות
  • קצבת זקנה
  • קצבת סיעוד לקשישים
  • קצבת שארים
  • קצבת ילדים
  • קצבת מזונות
  • קצבת לידה
  • קצבת תלויים
  • קצבת ילדים להורים מאמצים
  • קצבת מחיה
  • קצבת עידוד
  • הבטחת הכנסה
המאמרים הנצפים ביותר
  • זכויות ופיצויים לחולי פסוריאזיס (ספחת)
  • זכויות רפואיות מביטוח לאומי לחולי שיגדון-גאוט
  • זכאות למענק פטירה
  • זכויות אימהות חד הוריות – אם חד הורית? בדקי מה מגיע לך
  • זכויות החולות באנדומטריוזיס
חיפוש באתר
המידע במאמרים אינו ייעוץ משפטי אינו מחליף חוות דעת משפטית ומהווה מידע כללי בלבד. מומלץ לפנות ליעוץ מקצועי ספציפי
תנאי שימוש
כל הזכויות שמורות לבעלי האתר. אין לעשות כל שימוש בתוכן | המידע באתר אינו מהווה או מחליף ייעוץ משפטי
התקשרו צרו קשר
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס