מדינת ישראל היא אחת מהמדינות המערביות בה מתנהל מאבק מתמשך בתאונות הדרכים. תרבות הנהיגה של הנהג הישראלי בשילוב עם תנאי דרך לא אופטימלים בלשון המעטה, גורמים זה שנים רבות לעלייה במספר תאונות דרכים ולנפגעים רבים לאורך השנים.
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הסדיר את נושא האחריות בכל הנוגע לתאונות דרכים וקובע אחריות אבסולוטית של הנהג הפוגע בנזק שנגרם לנפגע ללא כל צורך בהוכחת הנזק. עצם הפגיעה היא שגוררת את הפיצוי על פי החוק.
החוק מגדיר מהי תאונת דרכים וקובע כי כל פגיעה אשר נגרמה במהלך שימוש ברכב מנועי הינה תאונת דרכים, המקנה לנפגע פיצוי עפ"י החוק.
החוק כולל גם פגיעות שארעו בעת הכניסה לרכב או היציאה ממנו, החנייתו, דחיפתו, או גרירתו, ואף פגיעה שאירעה במהלך טיפול או תיקון דרך שנעשה ברכב ובלבד שטיפול שכזה נעשה בידי המשתמש עצמו ברכב, או בידי אדם אחר – מסייע, שאין עיסוקו בכך (איש גרר או מכונאי).
החוק מגדיר מהו רכב מנועי וקובע כי כל מכונה ניידת הכשירה לנוע על הכביש (וכן רכב נגרר) הינם כלים "ממונעים" על פי החוק. גם תאונה שאירעה במהלך פריקה וטעינה של סחורה מרכב, בה נעשה שימוש בכח המנועי של הרכב, לרוב תהיה מכוסה.
נפגעתי בתאונת דרכים – מה עושים?
להיות מעורב בתאונת דרכים זו חוויה לא נעימה בלשון המעטה. אשר על כן, כדאי להיות מוכנים עד כמה שניתן על מנת לנסות ולטפל במינהלות באופן המהיר והיעיל ביותר כדי למנוע עוגמת נפש מיותרת. תביעת הפיצויים בתאונה דרכים משתנה בהתאם לנפגע בה.
אם מדובר הולך רגל אשר נפגע הוא צריך לתבוע פיצויים מחברת הביטוח אשר ביטחה את הנהג הפוגע. נהג רכב אשר נפגע בתאונת דרכים יתבע פיצויים מחברת הביטוח שלו, על פי פוליסת ביטוח החובה בו הוא נהג.
במקרה של נהיגה ברכב שאינו מבוטח יהיה הנפגע זכאי לתבוע פיצויים מקרן ביטוחית בשם "קרנית" אשר הוקמה למקרים בהם אין לנפגע ביטוח לצורך קבלת פיצוי. ואולם, חשוב לדעת כי "קרנית" תפצה רק את הנוסעים הנוספים שנפגעו ברכב ולא את הנהג עצמו בעל הרכב, אשר לא היה בידיו ביטוח חובה.
זה המקרה גם באשר לאדם אשר עשה שימוש ברכב ללא רשות מבעליו, או באם הוא נהג ברכב שלא כדין וגרם לתאונה במזיד. "קרנית" היא החברה אשר תפצה את הנפגעים בתאונות "פגע וברח" בה לא ידועה זהות הנהג הפוגע.
הרגעים שאחרי תאונת הדרכים הינם רגעים לחוצים ואולם חשוב לנהוג באופן מסודר ואחראי כאשר בראש ובראשונה כדאי ללכת לקבל טיפול רפואי מייד לאחר התאונה. גם אם הנפגע אינו חש באופן מיידי בכאב, יכולים לעיתים להיות נזקים שאינם מורגשים מיידית.
פנייה לבית החולים בסמוך ככל שניתן למועד התאונה יוכל לסייע לבדוק מהם הפגיעות שנגרמו, ואם נגרמו פגיעות פנימיות שאינן נראות לעין. האסמכתאות הרפואיות הכתובות, בשלב מוקדם ככל שניתן בסמוך לתאונה, יהיו לעזר לאחר מכן בבואך לתבוע פיצויים.
לאחר מכן יש לגשת למשטרה על מנת לדווח על תאונת הדרכים. המדובר בהליך פורמאלי בו ניתנים למשטרה מלוא הפרטים אודות התאונה שכללה נפגעים, כולל מספר הרכב ועדים לתאונה אם היו. את דו"ח התאונה שתקבל מהמשטרה, תוכל להגיש יחד עם יתר המסמכים בתביעת הפיצויים מחברת הביטוח.
כלל חשוב הוא כי כל נזק או הוכחה לתאונה או לפגיעות שנגרמו כתוצאה ממנה יהיה תיעוד. כדאי לצלם את מקום התאונה, את הנזק לרכב ואת הפגיעות הגופניות שנגרמו לנפגע ממנה. כל אלו יוכלו לסייע במקרה ובו חברת הביטוח תנסה להתנעד מתשלום הפיצויים. כדאי לשמור עותק מכל אישורי המחלה אשר ניתנו בשל התאונה, כולל יציאות לטיפולים רפואיים, וכן תיעוד של כל הוצאה נוספת שנאלץ הנפגע להוציא כתוצאה מהתאונה כמו למשל, עזרת צד' ג' שיכולה לכלול עזרה בטיפול בבית, עזרת בני משפחה, הוצאות נסיעות לטיפולים רפואיים ועזרים רפואיים.
מועד ההתיישנות על תביעת פיצויים בגין תאונת דרכים הוא שבע שנים, על כן את התביעה לחברת הביטוח יש להגיש תוך שבע שנים מיום קרות התאונה. באם תאונת הדרכים אירעה לקטין תתחיל תקופת ההתיישנות להיספר מיום הגיע הקטין לגיל 18.
חייל שנפגע בתאונת דרכים במהלך שירותו הצבאי, יכול לבחור האם לתבוע את חברת הביטוח של הרכב או את משרד הביטחון, לרוב הבחירה נעשית בהתאם לגובה הנזק.
לאחר הגשת התביעה לחברת הביטוח, נוהגת החברה לשלוח חוקרים על מנת לנסות ולברר את מצבו של התובע והאם מדובר בתביעה אמיתי או פיקטיבית.
חשוב לדעת כי חוקרי הביטוח לרוב אינם מזדהים ככאלו, ומנסים לקבץ מידע אודות מצבו הרפואי ו/או הכספי של התובע הנפגע ממקורות שונים. חשוב להיות מודעים לעובדה זו ואף ליידע את יתר בני המשפחה שלא לדבר עם זרים ובוודאי שלא לענות על שאלות או למסור מידע אישי לאנשים שהם אינם מכירים.
בכל מקרה של הגשת תביעה לחברת הביטוח בגין תאונת דרכים כדאי להיוועץ עם עורך דין מומחה בתחום על מנת שזה יוכל ללוות את הנפגע בהליך עד לקבלת פיצוי ראוי.