תאונות עבודה

מלאו את הפרטים ונחזור אליכם מיד

תאונות עבודהתאונת עבודה הינה תאונה אשר אירעה לעובד במקום עבודתו. מדינת ישראל מבטחת את כל עובדי המדינה המשלמים את דמי הביטוח הלאומי כחוק בביטוח נפגעי עבודה.

הביטוח מוסדר על ידי המוסד לביטוח לאומי והוא נועד לפצות ולהסדיר את אופן מתן הטיפול הרפואי למבוטחים שנפגעו בעבודתם ואת תשלום הפיצוי הכספי של העובד בעבור אובדן שכר או הכנסה בשל הפגיעה, וכן על כל נזק שנגרם לו או למשפחתו בעקבות הפגיעה בעבודה.

בדיוק כמו פוליסת ביטוח רגילה עובד אשר שילם באופן רציף את דמי הביטוח הלאומי במסגרת משכורתו, אם המדובר בעובד שכיר, או באופן פרטי לעובד עצמאי, ואשר נפגע באופן פיזי או נפשי בעקבות עבודתו זכאי לפיצוי והסדר זכויותיו מול המוסד לביטוח לאומי.

הביטוח הלאומי ישלם לעובד שנפגע בגין הפגיעה ובעבור הימים בהם העובד מנוע מלשוב לעבודתו בשל הפגיעה.

מהי תאונת עבודה?

תאונת עבודה אשר אירעה לעובד במקום עבודתו תזכה אותו בדמי פגיעה. מקום העבודה של עובד על פי החוק הינו רק מקום העבודה הפיזי (החברה או המפעל) אלא המדובר גם בכל אירוע תאונתי אשר ארע מחוץ למקום העבודה, ואולם אך ורק במקום שבו שהה העובד במסגרת עבודתו או עקב עבודתו.

לדוגמא, אירוע של תאונת דרכים אשר אירע לעובד בדרך מהבית למקום עבודתו או בדרך חזרה ממקום עבודתו – הביתה.

תאונה זו, הגם שלא התרחשה בתוך מקום העבודה, הינה תאונה אשר החוק יכיר בה כ"תאונת עבודה" שכן אלמלא נסע העובד בדרך זו, לא היתה מתרחשת התאונה.

הלכה זו הינה בבחינת קל וחומר בכל הנוגע לתאונות המתרחשות לעובדים בזמן הפסקת הצהריים מהעבודה. אירוע מסוג זה ייחשב גם הוא כתאונת עבודה שכן גם הפסקת הצהריים הינה חלק מזמן העבודה.

במקרים מסויימים תוכר גם פעילות כגון השתלמות, פעילות נופש ופעילות ספורט במסגרת העבודה כ"עבודה" ועל כן כל אירוע תאונתי שקרה במסגרת זו ייחשב כ"תאונת עבודה".

המקרה היחיד אשר לא יוכר בתאונת עבודה יהיה מקרה בו לדעת המוסד לביטוח לאומי היתה "סטייה של ממש" מהדרך המקובלת למקום העבודה או בחזרה ממנו. בכל מקרה בו יחליט בית הדין כי העובד סטה מהדרך הנהוגה על ידי בדרך כלל, לא תוכר התאונה כ"תאונת עבודה".

מירב תאונות העבודה נגרמות כתוצאה מתנאי עבודתו של המבוטח הנפגע. ישנם עובדים העוסקים בעבודות החושפות אותם לתנאי עבודה מסוכנים כמו: מתכיני אנטנות, עובדים במפעלים כימיים או פועלי בניין.

עצם עבודתם המסוכנת חושפת אותם לסיכונים הנובעים מגובה, שימוש בחומרי עבודה מסוכנים ולקיחת סיכונים שהינם חלק בלתי נפרד מעבודתם השוטפת. במקרים אלו מחוייבים המעבידים לספק לעובדים אמצעי זהירות ובטיחות אשר יגנו עליהם מפני הסכנות הצפויות להם בעבודתם, כגון: קסדה, מסנן אויר, חגורות בטיחות ואוזניות המגנות מרעש.

עובד אשר לא סופקו לו תנאי עבודה נכונים, יוכל להגיש תביעה נזיקית נגד מעבידו או להגיש קובלנה למשרד התמ"ת.

נפגעתי בעבודה – מה עושים?

עובד אשר נפגע במסגרת עבודתו, ימלא טופס הודעה ראשוני למוסד לביטוח לאומי. על ידי טופס זה העובד מודיע למוסד לביטוח לאומי כי ארעה לו תאונה, את פרטי התאונה ואת המקום בו היא ארעה. כמו כן יציין העובד את פרטי מקום עבודתו ואת פרטי ההתקשרות עימו ועם מעבידו.

לאחר מכן יגיש העובד טופס תביעה לתשלום דמי פגיעה. טופס תביעה זה יוגש בצירוף מלוא המסמכים הרפואיים המעידים על הפגיעה. כבר בשלב זה כדאי לצרף כל מסמך היכול להעיד כי התאונה אכן התרחשה בזמן העבודה, וכן תלושי שכר ופרטי בנק.

המוסד לביטוח לאומי הוא שבוחן את המקרה בסיוע חוקרי המוסד לביטוח לאומי והוא שיקבע סופית באם לדעתו מדובר בתאונת עבודה. במקרה בו המוסד לביטוח לאומי מכיר בתאונת כתאונת עבודה, יקבל העובד פיצוי כספי עבור הימים בהם לא יכול היה לשוב לעבודתו.

פיצוי בגין תאונת עבודה יינתן כנגד אישורי מחלה אשר יציג העובד בפני הביטוח הלאומי ולכל היותר עבור 90 ימים. לתובע ישולם סכום יומי שהינו פועל יוצא חישוב 75% משכרו הרבע שנתי של העובד.

במידה ופקיד התביעות מטעם המוסד לביטוח לאומי קבע כי אין המדובר ב"תאונת עבודה", ניתן יהיה לפנות בערעור על החלטתו לבית הדין האזורי לעבודה ולאחר מכן לבית הדין הארצי לעבודה.

אם התאונה הוכרה כ"תאונת עבודה" השלב הבא יהיה להגיש (עד 12 חודשים מיום קרות התאונה) תביעה ל"קבלת דרגת נכות בשל הפגיעה בעבודה". במסגרת טופס התביעה יש למלא את מלוא הפרטים אודות התאונה שאירעה ובעיקר מהם סוגי הפגיעות מהם הוא סובל. ראו גם: קצבת נכות מהעבודה

המוסד לביטוח לאומי ייזמן את העובד הנפגע לעמוד בפני וועדה הרפואית מטעמו אשר תכלול רופאים בתחומי המומחיות של הפגיעה הספציפית אותה ציין הנפגע.

הוועדה הרפואית תקבע למבוטח הנפגע את אחוזי הנכות שנותרו לו, נכויות קבועות או נכויות זמניות ועל בסיס אחוזי הנכות, יקבל הנפגע את הפיצוי הכספי לו הוא זכאי. על החלטות הוועדה הרפואית ניתן להגיש ערר בפני וועדה רפואית לעררים ולאחר מכן אף ניתן להגיש ערעור לבתי הדין האזוריים לעבודה.

"נפגעים מעבודה" הם אנשים אשר הוכרו על ידי ביטוח לאומי כמי שבעקבות פגיעה מעבודה (תאונת עבודה או מחלת מקצוע) איבדו את כושרם לעבוד ולהשתכר, והם אינם מסוגלים עוד לחזור לעבודתם הקודמת או לצאת לעבוד בעבודות מתאימות אחרות (מבחינת גיל, מין, רקע מקצועי והכשרה מקצועית).

אותם "נפגעים מעבודה" זכאים לקבל קצבה חודשית שנקראת קצבת נכות מעבודה. עובדים אשר חלו כתוצאה מעבודתם או נפגעו בתאונת עבודה רשאים להגיש תביעה לקצבת נכות מהעבודה רק לאחר שהגישו תביעה ל"דמי פגיעה" וקיבלו כבר את התשלומים, כך שהם מוכרים כעת כ"נפגעי עבודה".

הזכאים לקצבת נכות מעבודה

*עובדים שכירים אשר עבדו לפני הפגיעה או המחלה בסוגים שונים של עבודות, למעט עובדי שירות הביטחון, סוהרים או שוטרים.
*עובדים עצמאיים מכל התחומים, בתנאי שהם מבוטחים בביטוח לאומי.
*אנשים אשר לומדים במסגרות של הכשרה מקצועית או שיקום מקצועי המוכרות ומאושרות במוסד לביטוח לאומי.
*אנשים שנבחנו בהתאם ל"חוק החניכות" או ל"חוק שירות התעסוקה", כשהפגיעה קרתה בשעות בהן התקיים המבחן.
*עובדים אשר מקבלים משכורות שנקבעו על פי "חוק הכנסת".
*אנשים שעברו אימונים במסגרת הנחיות של "חוק שירות התעסוקה" בשעת חירום, עצירים בבית מעצר או בני נוער חוסים המתגוררים במעונות על פי הקבוע ב"חוק לנוער", והם עובדים בעבודות שאינן נכללות בתחום המעונות, המשמשים להם כבתים, באותה תקופה בה אירעה הפגיעה.

מה מקנה קצבת נכות מעבודה?

הקריטריונים אשר קובעים את גובה קצבת נכות מעבודה הם דרגת נכותו הרפואית של העובד עקב הפגיעה מעבודה ( תאונה או מחלה) והמשכורת אותה קיבל בשלושת החודשים שקדמו לפגיעה. "נפגע עבודה" בעל 100% דרגת נכות, מקבל מביטוח לאומי קצבת נכות מעבודה בגובה של 75% מהמשכורת אותה קיבל בטרם אירעה הפגיעה.

אדם אשר זכאי לקצבה בגובה כזה, יכול לתבוע מביטוח לאומי גם השלמת הכנסה, בתנאי שהכנסותיו או ההכנסות של בן/בת הזוג נמוכות מהסכום הממוצע במשק. אדם שמקבל קצבת נכות מעבודה יכול לעבוד בעבודה אחרת ולהשתכר ממנה במקביל, מבלי שתהיה פגיעה בקצבה.

זכויות למקבלי קצבת נכות מעבודה

טיפולים רפואיים: "נפגעי עבודה" שהוכרו ככאלה על ידי ביטוח לאומי, ומקבלים את תשלומי הקצבה בכל חודש, זכאים לטיפולים רפואיים ללא עלות, כגון אשפוזים במחלקות רגילות, אשפוזים במחלקות סיעודיות, בדיקות רפואיות שונות, תרופות, ניתוחים, צילומים, רכישת מכשירי עזר וכדומה. אנשים אלה זכאים גם לתקופת החלמה ולשיקום רפואי בכל התקופה שבה הם נמצאים במסגרת טיפולים עקב פגיעתם מעבודה. סוגי הטיפולים וההיקף שבו הם ניתנים, נקבעים על ידי רופאי קופות החולים.

שיקום מקצועי: "נפגעי עבודה" המקבלים קצבת נכות מעבודה בכל חודש זכאים להיכנס למסגרת שיקום מקצועי. מסגרת זו מקנה להם כלים לצורך השתלבות בשוק העבודה, ניתנת להם הזדמנות לרכוש מקצוע בהתאם ליכולותיהם, וישנם אנשי מקצוע שעוזרים במציאת מקומות עבודה. אנשי המקצוע בשיקום המקצועי באים מתחום השיקום והעבודה הסוציאלית, מעניקים ייעוץ שיקומי ותעסוקתי, ומלווים את "נפגעי העבודה" אל מחוץ למסגרת השיקום, עד שיימצא עבורם מקום עבודה מתאים.

פטירה מפגיעה מעבודה: מי שהוכר כ"נפגע עבודה" וקיבל בחייו קצבת נכות מעבודה ולאחר תקופה נפטר בעקבות הפגיעה (תאונת עבודה או מחלת מקצוע), מזכה את משפחתו ב"גמלת תלויים". הגמלה יכולה להינתן כמענק חד פעמי או כקצבת חודשית קבועה. לרוב מי שמקבלים את "גמלת התלויים" הם האלמן/ה של העובד/ת וילדיהם. במקרים מסוימים הנפטר פרנס בחייו את הוריו, את אחיו או את הסבא והסבתא, אזי הם יהיו זכאים ל"גמלת התלויים".

משרד עו״ד הראל יטיב

אנו מתמקדים בסיוע לאנשים במיצוי זכויותיהם מהביטוח הלאומי. כולל ייעוץ מקצועי, סיוע במילוי טפסים וניהול הליכים מול הביטוח הלאומי. הצוות שלנו מורכב ממומחים בתחום הביטוח הלאומי, שיודעים להתמודד עם מגוון רחב של סיטואציות ולהביא לתוצאות מיטביות ללקוחותינו.

אל תוותרו על הזכויות שלכם, התקשרו עוד היום לעו"ד הראל יטיב! 
השאירו לנו את הפרטים שלכם ונסייע לכם בהקדם האפשרי

072-3940742 דילוג לתוכן