ת"א 5440/04 טובה מוראדי נגד מוראדי ציון ואבנר חברה לביטוח בע"מ
זוהי תביעתה של הגב' מוראדי, אשה כבת 80, אשר נסעה כנוסעת ברכב שהיה נהוג על ידי בנה. בעת שירדה התובעת מהרכב, לאחר סיום הנסיעה, נשענה התובעת על משקוף דלת הרכב. הדלת נסגרה על אצבעה של התובעת וגרמה לה לשבר באמצע.
השאלה העולה לדיון בבית המשפט היא האם התאונה ארעה בנסיבות המהוות תאונת דרכים במובנו של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. נטל ההוכחה על כך הינו על התובעת.
הנתבעים מצידם טוענים כי התובעת לא ירדה מהרכב בתום נסיעה, אלא כי התאונה ארעה בעת שהתובעת ובני משפחתה עשו שימוש ברכב לשם קיום מפגש חברתי עם בנה, הנתבע, ציון מוראדי, שהינו נכה ולא יכול היה לצאת מהרכב ולעלות לביתה של התובעת.
בית המשפט בודק ושואל: אם אכן ארעה התאונה בעת ירידה מהרכב לאחר שהתובעת יצאה מביתה כדי לשוחח עם בנה, ולא בעת ירידה מהרכב לאחר נסיעה, האם מדובר ב"תאונת דרכים" במובן חוק?
חוק הפיצויים קובע כי "תאונת דרכים" הינו מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי.
כן קובע המשך הסעיף כי: "'שימוש ברכב מנועי' – נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד".
בעניין זה נאמר בע"א 1042/00, מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' שושי, פד"י נו(4), 486: "על כן, כאשר נפגע אדם בעת שהוא מצוי בתוך רכב החונה במקום מותר, הימצאותו שם, כשלעצמה, איננה מהווה שימוש ברכב מנועי, ועל כן אין הוא זכאי, ברגיל, לתבוע פיצויים ממבטח הרכב. על פי הדין היום, במקרה כגון זה שלפנינו, בו יושב אדם בתוך רכב, שאינו חונה במקום שאסור לחנות בו, ורכב אחר מגיע למקום ופוגע ברכבו, וגורם לו, לאדם, נזק גוף, לא קמה תחולה להוראת סעיף 3 לחוק הפיצויים (על שני סעיפי המשנה שבה); זאת, כאמור, משום שברכב החונה לא נעשה 'שימוש', ולפיכך אין הוא מעורב בתאונה".
שימוש ברכב חונה איננו בגדר "שימוש ברכב מנועי", ועל כן תאונה הנגרמת בעטיו של שימוש שכזה איננה בגדר "תאונת דרכים" במובן חוק הפיצויים. גם אם מדובר בשימוש ברכב מנועי, הרי שאין זה "שימוש למטרות תחבורה".
בית המשפט קובע במקרה זה כי מטרת השימוש ברכב לא היתה למטרות תחבורה. הנוסעת לא נסעה ברכב עובר לתאונה אלא נכנסה אליו בעת שחנה על מנת להיפגש עם בנה ולשוחח עימו. אין שימוש שכזה יוצר סיכון תעבורתי הנוצר בעת הובלת אנשים ממקום למקום.
אשר על כן, אין התאונה נכנסת בגדרה של "תאונת דרכים", ובית המשפט דוחה את תביעתה.
