ב"ל 34658-03-10 קטרינה בזוך נגד המוסד לביטוח לאומי
התובעת עבדה כמוכרת במעדנייה של "היפר רמה" בסניף רעננה. יום אחד לאחר תחילת עבודתה במעדנייה, במהלך שעות הצהריים, נפלה התובעת על הריצפה ונפגעה בגב. במועד התאונה עבדו עם התובעת שתי עובדות נוספות במעדנייה.
כתוצאה מהתאונה התובעת הופנתה עוד באותו היום על ידי מד"א לקבלת טיפול רפואי בבית החולים "מאיר" בכפר סבא, שם אובחן לה שבר דחיסה בחוליה בגב.
התובעת, הגישה תביעה למוסד לביטוח לאומי על מנת שתאונתה תוכר כ"תאונת עבודה". הביטוח הלאומי דחה את תביעתה בנימוק כי על פי האמור בחוק הביטוח הלאומי תאונה היא כזאת שארעה לעובד תוך כדי ועקב עבודתו או מטעמו.
ואולם, לטענת הביטוח הלאומי אירוע הנפילה שארע לתובעת נבע לא עקב העבודה אלא בגלל סחרחורת וחולשה פנימית. התאונה לטענת הביטוח הלאומי נגרמה עקב מצבה הרפואי הטבעי של התובעת ואף אם היתה השפעה של העבודה על התאונה, הרי שהשפעתה פחותה בהרבה מהשפעת המצב הרפואי. על בסיס דחייה זו הגישה התובעת את התביעה לבית הדין האזורי.
הצדדים חלוקים בתיק זה על שאלת נסיבות נפילתה של התובעת והאם נפילתה אירעה עקב העבודה, כפי שטוענת התובעת או עקב סחרחורת או חולשה פנימית שאינה נובעת מהעבודה, כפי שטוען הביטוח הלאומי.
בית הדין בדק ומצא כי יסוד הכרחי לקיום תאונת עבודה הוא קיום תאונה. הנטל להוכיח יסוד זה רובץ על התובע (בג"צ 3523/04 גבריאל למברגר נ' בית הדין הארצי , פ"ד נח (5) 10). על פי הפסיקה, "תאונה" מורכבת משני יסודות חיוניים: גורם או מחולל, ונזק או פגיעה (דב"ע נג/0-52 עווד גאבר פארג' – המוסד לביטוח לאומי פד"ע כז 50).
לאחר ששמע בית הדין את עדויות העובדות ששהו עם התובעת במעדנייה ברגע התאונה, וכן בדק את מלוא המסמכים הרפואיים שוכנע בית הדין כי לא הוכח אירוע תאונתי בעבודת התובעת ולא הוכח גורם או סיבה חיצוניים הקשורים בעבודת התובעת שגרמו לנפילתה. מנגד הוכח רקע רפואי קודם של התובעת, שיש בו כדי להסביר את נפילתה.
- על פי החומר הרפואי של התובעת עולה שבהגיעה לבית החולים היא לא ציינה כי היא איבדה את הכרתה באופן פתאומי, אלא ציינה ואף כך נרשם על ידי הרופאים כי היא סבלה מ"איבוד הכרה חולף".
- עובדת נוספת ששהתה עם התובעת במעדנייה ביום האירוע העידה כי התובעת לא אכלה או שתתה כלום באותו יום, ולפתע התעלפה למספר דקות. על עדות זו נוספה עדות של עובדת נוספת שאמנם לא עבדה במעדנייה אך העידה כי לתובעת רעדו הידיים ובשל כך היא עברה לעבוד בסלטים.
- לדעת בית הדין טענתה של התובעת לפיה היא החליקה ונפלה על שולחן הינה גרסה משופצת ולא אמינה, אשר הועלה לראשונה רק כחודש לאחר התאונה לצורך הגשת התביעה. טענה זו לא נשמעה בכל שלב מוקדם יותר של קבלת הטיפול הרפואי ועל כן בוחר בית הדין שלא להאמין לה.
- עמדת הביטוח הלאומי לפיה מקור הנפילה הינו פנימי ולא חיצוני נתמך ברקע הרפואי של התובעת ממנו עולה כי מספר חודשים לפני מועד התאונה התובעת סבלה מחולשה כללית וסחרחורת ופנתה עקב כך לקבלת טיפול רפואי.
הלכה פסוקה היא כי פגיעה בשל גורם פנימי (סחרחורת) המאופיין בכך שהוא מביא לאיבוד שיווי משקל ולנפילה, מבלי שמקום העבודה תרם תרומה לכך, לא תוכר כתאונת עבודה, אשר על כן, משהוכח שהתובעת נפלה בשל סיבה פנימית הטמונה בה עצמה (חולשה או אובדן הכרה) מבלי שמקום העבודה תרם תרומה כלשהי לנפילה, אין להכיר בתאונה כתאונת עבודה ודין התביעה להדחות.
