דב"ע 48/98 יפית גיסין נגד המוסד לביטוח לאומי
זהו ערעורה של יפית גיסין, מתמחה במשרד עורכי דין, אשר סיימה את התמחותה ואף המשיכה לעבוד במשרד עורכי הדין כעורכת דין. יפית עבדה שעות רבות כעורכת דין שכירה עד לשעות הערב המאוחרות. יפית נכנסה להריון ולאחר לידת בנה היא יצאה לחופשת לידה כדין במהלכה שולמו לה תגמולים עבור חופשת הלידה.
לקראת תום חופשת הלידה, החליטה יפית להתפטר מעבודתה כדי לבלות זמן נוסף עם בנה בבית. יפית הביעה רצון להמשיך לגדל את בנה מעבר לתקופת הלידה בדין, ומשלא הוצעה לה אופציה של עבודה במשרה חלקית היא נאלצה להתפטר.
לאחר מכן, היא ביקשה לממש את זכותה לתשלום גמלת אבטלה ונרשמה בלשכת התעסוקה. במוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתה של התובעת בטענה כי דמי אבטלה משולמים רק לעובדים אשר נפלטו ממעגל העבודה לצורך קיום בכבוד עד אשר יימצא לו מקום עבודה חדש. לכן, קובע הביטוח הלאומי לדמי אבטלה זכאים רק עובדים אשר פוטרו או שהיתה הצדקה להפסקת עבודתו מרצונו.
כשבעה חודשים לאחר הלידה חזרה יפית לעבודתה במשרד עורכי הדין שבו התמחתה, אולם במספר שעות מצומצם מזה שבו עבדה לפני הלידה. יפית הגישה תביעה בבית הדין האזורי לעבודה נגד המוסד לביטוח לאומי בשל דמי האבטלה המגיעים לה על התקופה שבין הלידה לבין חזרתה לעבודה.
בית הדין האזורי שאל האם התפטרותה של יפית היה מוצדק ככזה שנועד לטפל בתינוקה הרך, כלומר, האם זוהי התפטרות מוצדקת המזכה בדמי אבטלה. על שאלה זו השיב בית הדין האזורי בשלילה ועל כן דחה את תביעתה של יפית לדמי אבטלה. על החלטה זו, הגישה יפית ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.
בית הדין הארצי אשר דן בתיק בדק ומצא:
חוק הביטוח הלאומי קובע כי מי שהפסיק את עבודתו מרצונו החופשי, ומבלי שהיתה הצדקה לכך, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד תשעים הימים הראשונים מיום הפסקת עבודתו. תקנות הביטוח הלאומי בהתפטרות כ"התפטרות מוצדקת" אם עובד היה חייב בעל כורחו, לרגל מצבו הבריאותי שלו או של בן משפחתו, או בשל הרעת מוחשית בתנאי עבודתו ועל כן לא ניתן לדרוש ממנו המשך עבודתו.
מובטל זכאי לדמי אבטלה אם הוא נרשם בשלכת התעסוקה כמחוסר עבודה עקב פיטורים או התפטרות מוצדקת, והוא מוכן ומסוגל לעבודה בעבודה אחרת ה"מתאימה" אשר תוצע לו על ידי לשכת התעסוקה.
גם עובד אשר מתפטר מעבודה בשל מצב רפואי לא טוב, למשל שיכול לעבוד בעמידה, ופונה לצורך מציאת עבודה או עיסוק אחרים המתאימים לו יותר, למשל בישיבה כסדרן בחניון, אזי לא יהיה בכך כדי לפגוע בהצדקה להפסקת עבודתו הקודמת.
רעיון זה חל באופן זהה גם בהתפטרות מהעבודה לצורך טיפול בילד שנולד. המערערת לא התכוונה להתפטר מהעבודה אלא ביקשה לעבוד מספר שעות מצומצם יותר ומשלא הוצעה לה אפשרות זו במקום עבודתה, היא התפטרה ונרשמה כדורשת עבודה, לאו דווקא חלקית, בלשכת התעסוקה.
עובדה זו, אין בה כשעצמה, כדי לפגוע בהצדקה להתפטרות, מכיוון שיפית היתה מעוניינת בעבודה בהיקף שעות נמוך מעבודתה שלפני הלידה. העובדה שהמערערת לא ביקשה מיוזמתה להשתבץ כמשרה חלקית במקום עבודתה הקודם טרם התפטרותה, אין בה כדי לפגוע בצדקת התפטרותה ובזכאותה לדמי אבטלה.
